רפואת חירום

צילום: שילה ותמר כנרתי

בשעות היום, בימי השבוע ישנה תחנת מד"א קבועה ביישוב, עם נהג כונן, התחנה נמצאת בקראוונים בתקוע א' ומצויידת באמבולנס ממוגן ירי, בשעות הערב והלילה ובסופי שבוע, כוננות הרפואה מוטלת על כתפיהם של צוות מתנדבים, בראשות יצחק פריד, שנותנים מענה רפואי מקצועי ומהיר לכל קריאה.

 אם הינכם זקוקים לאמבולנס עליכם להתקשר למוקד 101 של מד"א, המוקד יודע כיצד להקפיץ את צוות הרפואה הרלוונטי.

להלן הנחיות למקרי חירום רפואיים:

 בכל אירוע רפואי יש להתקשר באופן מידי למוקד מגן דוד אדום בטלפון 101.

חשוב, תתקשרו למד"א, גם אם יש לכם ספק, המוקדן ינחה אתכם כיצד להתנהג.

חשוב מאוד לצאת מחוץ לבית או לצומת מרכזי בכדי להכווין את האמבולנס.

במידה והינכם שוכרים אנא ציינו בפני המוקד שהינכם שוכרים בית אצל משפחת X

מובא לפניכם מס' מקרים רפואיים נפוצים ודרכי התנהגות, יובהר כי בשום אופן אין בהנחיות הנ”ל להקנות סמכויות טיפול או אבחון מעבר לרמת ידיעותיך בהגשת עזרה ראשונהוהנחיות אלו אינן באות במקום קורס עזרה ראשונה.

עילפון

מצב פתאומי של ירידה בחמצון המוח המתבטא בחולשת שרירים כללית ואיבוד היכולת לעמוד ומלווה בחוסר הכרה רגעי. הגורמים לעילפון הם רבים: פחד, כאב,התרגשות, שמחה, בהלה, לחץ דם נמוך,הפרעות בקצב הלב, דימום חריף ועוד.

הטיפול:

1.הזעיקו צוות מד"א בחיוג 101.

2.השכיבו את הנפגע כשרגליו מורמות ( למשל, על כיסא).

3.שחררו בגדים לוחצים המקשים על נשימתו.

4.הטו ראשו לאחור לפתיחת נתיב אוויר

5.אם ההכרה לא שבה מייד עם השכבתו, בדקו נשימה ובמידה ואינו נושם התחילו בהחייאה.

הכשת נחש

בארץ מספר סוגים של נחשים ארסיים. רוב הזמן מסתתרים הנחשים מתחת סלעים ובין נקיקים ופעילותם הינה באביב ובקיץ. כשיוצאים לשטח חשוף מומלץ לנעול נעליים סגורות ולא להרים אבנים או חפצים בידיים חשופות. הנחש מכיש באמצעות נשיכה: ארס הנחש הנמצא בבלוטות ומוזרק לנפגע דרך שיניהם החלולות. רוב הנפגעים נבהלים, מחווירים, וסובלים מהזעה מרובה ואף עשויים להגיע למצב של איבוד הכרה.

הטיפול

1.הרגיעו את הנפגע והשכיבו אותו במנוחה מוחלטת כדי להקטין ככל האפשר את התפשטות הארס בגוף

2.אם אפשר- קבעו את גופו כדי להפחית למינימום כל תזוזה

3.הזעיקו בדחיפות צוות מד"א אשר יפנה את הנפגע לבית החולים. אם אפשר הביאו את הנחש לבית החולים כדי לקבוע את סוג הארס ואת הטיפול הנכון.ניתן לצלם את הגורם העוקץ ולהביא לבי"ח

4.אין למצוץ את הארס, אין להניח חוסם עורקים על האזור המוכש. אין לקרר את אזור ההכשה שכן הקירור אינו מועיל ועלול להחמיר את הנזק.

5.יש להימנע ממתן משקה אלכוהולי לנפגע: האלכוהול מגביר את זרימת הדם ועלול להחיש את התפשטות הארס בגוף.

נשיכת כלב

הכלב הוא ידידו הטוב ביותר של האדם, אולם הכלבת, מחלה נגיפית, עלולה להביא למות האדם הננשך זמן קצר לאחר ההדבקה. הנגיף מועבר בעיקר דרך רוק הכלב באמצעות נשיכה, אולם הנפגע עלול להידבק גם באמצעות ליקוק באזור שבו יש פצע ואף שריטה קלה. מחלת הכלבת מאופיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, בחילות והקאות, כאבי גרון, שיעול, איבוד תאבון, וכאבי שרירים. תוך מספר ימים מתלווים פגיעה במצב ההכרה, בלבול, הזיות, חשיבה מוזרה, החמרת כאבי הראש עד להתכווצויות ושיתוקים.

הטיפול:

1.נקו היטב את הפצע במים וסבון.

2.חטאו את האזור וחבשו את הפצע בתחבושת סטרילית.

3.את הנפגע יש להפנות ללשכת הבריאות המקומית של משרד הבריאות שם יינתן לו חיסון נגד כלבת במידת הצורך.

עקיצה

בד"כ עקיצות אינן מהוות סכנה אלא במקרים של רגישות יתר לחיה העוקצת.
הסימנים לעקיצות הינם פשוטים וביניהם אדמומיות, כאב מקומי, נפיחות או בצקות העלולות להתפתח לבעיה מערכתית כתוצאה מרגישות יתר (אלרגיה). במקרים הקשים יותר יופיעו קוצרי נשימה, פריחה כללית, גירוד, כאבי ראש וירידה בלחץ דם.

הטיפול:

  1. 1.אם התגובה אינה חמורה, הטיפול הוא שטיפת הפצע עם מים וסבון, הוצאת העוקץ על ידי גירוד עדין וקירור מקום העקיצה.
  2. 2.במידה והנפגע מראה סימנים של יתר רגישות יש להזעיק את מד"א בטלפון החירום 101.

 התקף לב ( אוטם בשריר הלב )

כמו כל איבר בגופנו גם הלב זקוק לאספקת חמצן שוטפת כאשר זו מסופקת לו על ידי מערכת כלי דם הנקראים כלי דם כליליים. במקרה של חסימה חלקית או מלאה של אחד מכלי דם אלו, נוצר נזק בשל אי הגעת חמצן לשריר הלב. חסימה זו של כלי דם כליליים יכולה להתבטא בצורות רבות כשהנפוצה ביניהן היא כאבים במרכז בית החזה או ברום הבטן שמקרינים לאיברים נוספים. יתכנו קשיי נשימה, בחילות, הקאות, חולשה קשה, והזעה מוגברת ללא מאמץ. חשיבות גדולה מאוד יש לתזמון האבחון ותחילת הטיפול: ככל שזה יבוא מוקדם יותר, הנזק שייגרם ללב יהיה קטן יותר. בכל מקרה שבן אדם אינו חש בטוב ואתם חושדים בהתקף לב הזעיקו את מד"א בדחיפות ללא עיכוב – 101. הורו לחולה לשבת והמתינו להגעת צוות מד"א.

 

דימום מהאף

דימום מהאף השכיח בעיקר אצל ילדים, נגרם לרוב ע"י פציעה של כלי דם בעקבות חיטוט, חבלה, או שינויים חדים במזג האוויר. אצל מבוגרים, הדימום מתרחש גם בעקבות עליה בלחץ הדם.

הטיפול:

בניגוד לאמונה הרווחת, אין להטות את הראש אחורה ולבלוע את הדם. הטיה אחורה לא תפסיק את זרימת הדם, זאת ועוד: הדם עלול להגיע אל מערכת הנשימה, להיקרש שם ולגרום לחנק. לפיכך יש ללחוץ על צידי האף מעל הנחיריים למשך כעשר דקות, כשהראש מוטה מעט קדימה. עם הפסקת הדימום, מומלץ לגשת לרופא אף אוזן גרון לבירור סיבת הדימום .

טביעה

הטביעה מתחלקת לשתי קבוצות עיקריות והן טביעה יבשה וטביעה רטובה. בשני המקרים המוות נגרם מחנק המוביל להפסקת אספקת חמצן סידרה למוח. המונחים טביעה יבשה או רטובה מתייחסים לשאלה האם הייתה שאיפת נוזל לריאות או לא.

מצב שבו אין שאיפת נוזל לריאות נוצר עקב מנגנון הגנה ( הפעול במקרה זה לרעת הנפגע) שבו נחסם פתחו של קנה הנשימה בגלל שאיפת נוזל לריאות. בהמשך בשל חוסר באספקת החמצן למוחו, יאבד הטובע את הכרתו דבר שיוביל לרפיון שרירים ובעקבותיו פתיחת מכסה הקנה וכניסתם של מים לתוך הראות ( מה שהופך את הטביעה לרטובה).

הטיפול:

1.אין לנסות להוציא מים מריאותיו של החולה.

2.יש להתחיל בפעולות החייאה ולהזעיק את מד"א ללא עיכוב.

3.בכל מקרה של טביעה או כמעט טביעה יש לפנות את הנפגע לביה"ח מאחר ויתכנו תופעות מאוחרות המסכנות את חייו של החולה.

כוויות

פגיעה בעור בשל חום גבוה, קור עז, מגע עם חומרים כימיים או התחשמלות. מידת הכוויות מחולקת לפי הפגיע בשכבות העור השונות ואחוזי הגוף. שלוש הסכנות העיקריות כתוצאה מכוויות הן איבוד חום, איבוד נוזלים וזיהום. לפיכך נדרש פינוי מהיר לבית החולים. עד לפינוי יש לכבות את האש, להזעיק צוות מד"א, להרטיב את אזור הכוויה בכוויות באמצעות מים זורמים או סטריליים. במידה והנפגע מחוסר הכרה יש להתחיל בפעולות החייאה בהתאם לצורך. זכרו: אין להשתמש במשחות – לבן, ביצים, משחות שיניים שעלולים לזהם את אזור הכוויה.

 התייבשות

התייבשות מוגדרת כעליית חום הגוף בעקבות מזג אוויר חם או מאמץ גופני רב הגורמים להזעה מרובה. ההזעה מביאה לאיבוד נוזלים. בעקבות איבוד הנוזלים אמור להתעורר מנגנון הצימאון המתריע מפני אובדן הנוזלים, אולם הוא "מתעורר" מאוחר יחסית, כשמאגרי הנוזלים בגוף כבר מדולדלים למדי, מכאן החשיבות הרבה להקפיד על שתייה מרובה, במיוחד במזג אוויר חם ובעת פעילות מאומצת.

סימני התייבשות הינם צימאון, הסמקת העור, בחילה, דופק מהיר, אי שקט. במצב של התייבשות בינונית יופיעו קוצר נשימה, סחרחורת, כאבי ראש, יובש קשה בפה. העור יהפוך קר וחיוור ויאבד מגמישותו: ע"י צביטה בעור הוא יוותר מקומט למשך זמן ארוך יחסית. בעת התייבשות קשה יתווספו הפרעות ראייה ושמיעה, עד לאיבוד הכרה.

הטיפול:

1.הקפידו על שתייה נוזלים מרובה.

2.במידה ומופיעים סימני התייבשות, יש לחדול מכל פעילות, להקפיד על מנוחה מוחלטת, להעביר את הנפגע למקום מוצל וקריר ולהזעיק צוות מד"א.

שטף דם

שטף דם יגרם כתוצאה מפגיעה ברקמה הרכה של הגוף המלווה בנזק לכלי הדם.

הטיפול

יש לכסות את הפצע בתחבושת לוחצת במקום, במידה והדימום לא נעצר יש להוסיף תחבושת לוחצת על החבישה הראשונה .יש לזכור שדמום שאינו נעצר מסכן את הנפגע וחובה להזעיק את שרותי מד"א.