מערת חריטון

אל תחילת המסלול נוסעים על כביש, 60 ופונים בו מזרחה על פי השילוט לכיוון תקוע. בכיכר הכניסה ליישוב יש לפנות ימינה ולהמשיך ישר בפנייה הראשונה. בפנייה השנייה נפנה ימינה ונמשיך עם השילוט אל תקוע ד' (לכיוון דרום). לאחר שנעבור את תקוע ג' הכביש ייעשה צר ומתפתל וירד לגיא. כשהכביש יתחיל לעלות - נחנה במפרץ מצד שמאל ומשם נתחיל את המסלול על הסימון השחור.

אם רוצים להקפיץ את אחת המכוניות לסוף המסלול יש לחזור באותה דרך. 200 מ' אחרי תקוע ב' יש פנייה ימינה לחוות סוסים ולאחר כ-200 מ' יש לפנות שוב ימינה, ולרדת בגיא עד החניון שבסוף הכביש.

 עם תחילת המסלול נראה מולנו את קצה היישוב נוקדים ומעלינו את היישוב תקוע, המשמר את שם היישוב המקראי. שני היישובים בעלי אופי קהילתי מעורב ומהווים את הגרעין המרכזי של יישובי מזרח גוש עציון.   

לאחר כ-15 דקות הליכה בשביל המסומן בגיא, נרד על פי הסימון בירידה תלולה של כ-25 מ'. כעת, מצד שמאל נראה מפל יבש כשמתחתיו משטח סלע רחב. מנקודת מנוחה זו ניתן לצפות היטב על הנוף שהיה לעמוס הנביא תבנית נוף מולדתו: "דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע" (עמוס א', א').עמוס גדל בספר המדבר, ונוף ילדות זה השפיע רבות על נבואותיו, הן מבחינת הרגישות הרבה של הנביא למצוקות העם (גם זה היושב בפריפריה) והן מבחינת עולם הדימויים של הנביא. לא פלא, אם כן, שכשעמוס מנסה לעורר את העם משאננותו למצב החברתי לפני חורבן בית ראשון, הוא ממשיל את המצב לסיטואציות ספר מדבריות של רעיית צאן או מחסור במים.

נמשיך על הגדה השמאלית של הנחל. לאחר כ-500 מ' נפגוש בעלייה חדה של כחמישה מ' שמאלה, שסוטה מהמסלול אל המערה התלויה של חריטון הקדוש. את המערה ניתן לזהות על פי בריכות האיגום הקטנות שבה והחור שבתקרתה.

חריטון:הנזיר חריטון הוא מייסד המנזר הראשון בישראל שחי בשנות ה-30 של המאה הרביעית לפסה"נ.האגדה מספרת שבעת העלייה לארץ מטורקיה, נשדד חריטון ונלקח למערת השודדים. בזמן ההמתנה במערה חלף בה נחש והטיל את ארסו בכד היין שממנו שתו לאחר מכן השודדים. לאחר שהורעלו ירש חריטון את רכושם, ובעזרתו הקים את מנזרו הראשון, מנזר פארן שמעל עין פרת. כוכים קטנים בסלע שימשו את הנזירים למגורים של התבודדות וסגפנות, כאשר ביום ראשון התאספו כולם דרך הלאורה (השביל הצר) אל המנזר המרכזי לתפילה משותפת.

שיטתו של חריטון התחילה לתפוס תאוצה והפכה נחשקת מאוד, עד שלא היה די במנזר אחד בלבד. על כן החליט חריטון לנדוד ולהקים מנזר שני - מנזר דוק בהר קרנטל (מתנשא מעל יריחו), ואף מנזר שלישי כאן מתחת לתקוע. במקום זה הקים הנזיר את מפעל חייו – המנזר האחרון והגדול ביותר שגם נקרא על שמו – מנזר חריטון (סוקה).לקראת  סוף ימיו חי לו הנזיר במערה התלויה, ודבר זה מתועד בספר הביוגרפיה שלו "חיי חריטון". בסוף ימיו חזר חריטון ונקבר במנזרו הראשון – מנזר פארן.

נרד מהמערה חזרה אל השביל. לאחר כמה מאות מטרים נפגוש בפינת חמד משמאל לשביל: נביעה בצוק הסלע הנשפכת למעיין קטנטן - 30 סמ"ר, הקרוי עין א-נטוף (המעיין המטפטף). מכאן נוכל לצפות על שרידי מנזר חריטון, על המוני כוכי ההתבודדות ועל הלאורה המחברת ביניהם.

נמשיך ישר בסימון השחור, עד שזה יתפצל עם סימון שקוף המורה שמאלה. כדי להגיע למערת הזחילה נעלה בסימון השקוף עד לכניסה למערה, מעקה מתכת, כניסה ברורה ומסודרת.

אזהרה! המערה מחליקה ומסועפת, לא מומלץ ואף מסוכן להיכנס ללא מדריך מנוסה. ניתן להיכנס בעזרת מפה מפורטת – שאותה אפשר לרכוש במשרדי בית ספר שדה. מערת חריטון:המערה היא מערת הקארסט הארוכה ביותר בארץ שהתפתחה בסלע גיר. אורכה הכולל של המערה כארבעה ק"מ, והיא מורכבת מ-55 חדרים המחוברים בסעיפים רבים. את שמה קיבלה המערה מכיוון שבתחילה סברו שהיא מערתו של הנזיר, דעה שאינה מקובלת כיום.

נחזור אל הפיצול של הסימון השקוף עם השחור. השביל השחור עולה למעלה אל היציאה מהנחל. כעבור כעשר דקות נגיע לבור מים גדול בעל ארבעה פתחים, שבצמוד אליו החניון אשר בו מחכים לנו הרכבים ושם מגיע טיולנו לקצו.

המעוניינים במסלול ארוך יותר, יכולים להמשיך מנקודת הסיום אל מבצר הרודיון (כשעתיים). המעוניינים במסלול קצר יותר יכולים לעקוב אחרי ההוראות להגעה אל סוף המסלול, ומשם ללכת כחמש דקות בסימון השחור ולפנות בפיצול עם הסימון השקוף עד לפתח המערה.

לכתבה על סיור במערכת חריטון - ניתן לגלוש לאתר סיורים בירושלים