בלעם מעיד על עצמו: "נאם שומע אמרי אל, אשר מחזה שדי יחזה, נופל וגלוי עינים" (במדבר כד, ד).
מפרש רש"י,שם: "ומדרשו, כשהיה נגלה עליו לא היה בו כח לעמוד על רגליו ונופל על פניו, לפי שהיה ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה לפניו".
ננסה להבין מדוע הערל, המאוס, לא יכול לעמוד בעת ההתגלות הנבואית, בעוד המהול יכול להתנבא מעומד.
| קובץ מצורף | גודל |
|---|---|
| בלק.doc | 36.5 ק"ב |


